>>נוהל גילוי מרצון 2014 – היבטים פרקטיים

נוהל גילוי מרצון 2014 – היבטים פרקטיים

מאת מערכת האתר 20/12/2014

לפני כחודשיים, פרסמה רשות המיסים נוהל גילוי מרצון חדש, המחליף את הנוהל אשר היה קיים משנת 2005 עד לאותה עת.

הנוהל החדש אינו משנה סדרי בראשית בכל הנוגע להתנהלות אל מול הרשות ואף אינו מעניק הטבות מרחיקות לכת דוגמת ההטבות אשר ניתנו במסגרת הוראת השעה משנת 2012 ובכל זאת, ישנם מספר שינויים הדורשים התייחסות מיוחדת.

כידוע, הנוהל מאפשר ליחידים ולחברות אשר עברו עבירות על חוקי המיסים, "לשוב בתשובה" ולפנות אל הרשות מרצונם החופשי, לתקן את דיווחיהם, לשלם את המס הרלוונטי וליהנות מחיסיון מהליך פלילי.

בד בבד עם פרסום הנוהל החדש, פרסמה הרשות גם הוראת שעה הנוגעת לגילוי מרצון ומאפשרת לערוך את הגילוי מרצון בשני מסלולים ייחודיים למשך תקופה קצובה של שנה מיום פרסום הנוהל – מסלול אנונימי המאפשר לנישום לפנות באופן אנונימי ולחשוף את שמו רק לאחר תקופה ארוכה יחסית וכן מסלול "ירוק" ומקוצר הפתוח בפני נישום אשר סך ההון הנכלל בבקשתו לגילוי מרצון אינו עולה על 2 מיליון ₪ וחבות המס בגינם אינה עולה על 500,000 ₪.

ממעוף הציפור, הנוהל החדש נחזה כפשוט וכאטרקטיבי מאוד ועלול להוות מלכודת דבש עבור נישומים רבים שכן פנייה לא מושכלת אל הרשות, עלולה דווקא לחשוף לעיתים את הנישום להליך פלילי ולתשלום מס גבוה ומשמעותי בשכיחות גבוהה, ואולי זוהי אחת ממטרותיו הסמויות של המסלול המקוצר…

מניתוח הנוהל החדש לגילוי מרצון, תקופה מסוימת לאחר פרסומו ולאור הפרקטיקה שרכשנו עם השנים, טרם פרסום הנוהל ואף לאחריו, הולכות ומתבהרות מספר נקודות עליהם כדאי ומומלץ להתעכב ולבארם, שכן אי הוודאות בנוגע לסעיפים מסוימים דווקא מרתיעה נישומים ומייצגים מלפנות להליך גילוי מרצון, שלא בצדק, ולעומת זאת סעיפים אחרים דווקא מעודדים את הנישומים לפנות להליך, לעיתים באופן נמהר ופזיז מידי.

ראשית, מידי יום אנו נתקלים בנישומים הנשארים שאננים ובטוחים בעצמם כי לא ייתפסו ברשתה של הרשות וזאת, בלא ביסוס אמיתי לטענתם. כאן המקום לציין כי כיום מתבצע מהלך כלל עולמי לתפיסתם של מעלימי המס בשיתוף פעולה בינלאומי של רשויות המס ובפריצת החיסיון הבנקאי בהנהגתה של ארצות הברית. נוסף על כך, במדינת ישראל נחקקים בעת האחרונה חוקים ותקנות אשר מטרתם לפגוע ביכולתם של מעלימי המס לעשות שימוש בכספם השחור, כדוגמת ההמלצות החדשות להגבלת השימוש במזומן, החלת חובת דיווח על צ'יינג'ים בתנאים מסויימים ועוד. כמו כן, גם המערכת הבנקאית התגייסה למאבק במעלימי המס (מטעמים שונים האמנם, אך התוצאה זהה) ע"י הערמת קשיים רבים בביצוע העברות כספים, בהפקדות מזומן ובהעברות כספים בינלאומיות כך שכל עוד קיימת האפשרות להכשרת הכספים, הדבר מומלץ ביותר ולדעתנו אף נדרש, אך רק בדרך נבונה ומושכלת ותוך הכנה מקדימה.

מוסיף על כך עו"ד איתי ברכה ממשרד ברכה סיון ושות' המתמחה בניהול הליכי גילוי מרצון: "כיום בנקים רבים בעולם מבצעים פנייה יזומה אל לקוחותיהם המנהלים חשבונות אצלם בדרישה להציג אישור רשמי מרשויות המס על כשרותו של ההון המוחזק בחשבונות אלו או לחילופין, לפנות אל הרשות בהליך גילוי מרצון ולהכשיר את הכספים בתוך תקופה קצובה, אחרת יורה הבנק על סגירת החשבון תוך עיכוב הכספים ודיווח לרשויות המס הרלוונטיות. מדובר במצב קשה מאוד עבור מחזיקי חשבונות בנק בבנקים רבים בעולם ומידי יום מגיעים אלינו לקוחות אשר נשלחו אלינו דרך מנהלי הבנקים מסביב לעולם לשם ניהול הליך גילוי מרצון".

הנוהל הקיים במתכונתו החדשה והישנה האמנם פורסם לשם עידוד נישומים להצהיר על ההון שברשותם עליו לא דיווחו, אך כאשר הנישום מגיע להתנהלות אל מול פקיד השומה לשם קביעת חבות המס, נבהל הוא מהסך הנקבע עד כדי התנערות מההליך כולו לעיתים. אשר על כן, טרם הפנייה להליך, יש לבחון את נסיבות המקרה, סך ההון השחור, מקור הכסף, חוזק הראיות בדבר מקור הכסף ועוד פרמטרים רבים דרכם ניתן להעריך את גובה המס שיחול במסגרת ההליך, תוך התחשבות בתוספת ריבית והצמדה (שמגיעה לאחוזים גבוהים מאוד ככל שעוברות השנים) ובקנסות אזרחיים הניתנים לשיקול דעתו של פקיד השומה, אם כי בודדים המקרים בהם נתקלנו בהחלטת פקיד השומה להטיל קנסות על נישומים הבוחרים בהליך הגילוי מרצון.

לעניין חבות המס, שונה ההתנהלות בתיקים הנוגעים לכספי ירושה לבין תיקים הנוגעים לכסף שחור או לכסף מזומן. הקושי הגדול ביותר בהעברת תיקי גילוי מרצון נוגע דווקא למקור הכסף ולא לרווחים אשר נצברו משנת 2003, שכן משמעות הקביעה כי מקור הכסף אינו כשר היא מיסוי מלוא קרן ואילו הקביעה בדבר כשרות הקרן משמעותה פטור ממס או מיסוי באחוז נמוך מאוד על הקרן. המגמה הקיימת ברשות היא ניסיון ברור למסות את מלוא הקרן תוך הוכחת אי כשרותה ועל כן, יש לבחון היטב את טיב וחוזק הראיות לעניין זה.

קיימים מקרים רבים בהם נצבר ההון דווקא בעבר הרחוק, כדוגמת כספי ירושה או עסקים ישנים ולגביו אין כמעט תיעוד ואין אפשרות להמציא מסמכים. או אז, במקרה שכזה מפעיל פקיד השומה את שיקול דעתו הנרחב לקבלת או לחילופין לדחיית טענותיו של הנישום ועל כן, נדרשת ההכנה המקדימה ע"מ להציג את התמונה האמיתית בצורה האמינה ביותר. ניסיוננו מוכיח כי גם במקרים בהם התיעוד לוקה בחסר, ניתן להעביר תיקים באחוזי מס נמוכים תוך הנחת דעתו של פקיד השומה בדבר מקור הכסף.

אין ספק כי המקרה הקשה ביותר להוכחה הינו מצב של כסף המוחזק במזומן. לרוב, אין מסמכים המעידים על מקור הכסף ופקידי השומה מגלים קשיחות רבה בקבלת טענותיו של הנישום וע"כ במקרים כאלה, המס שישולם יהא גבוה יחסית לתיקים אחרים ויש לקחת זאת בחשבון (אם כי יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו).

סעיף תמוה נוסף המופיע בנוהל גילוי מרצון מדבר על כך שהנוהל לא יחול במקרים בהם הוא אינו מניב תשלום מס משמעותי תוך החרגת מקרים של כספי ירושה ואי דיווח על רווחים החל משנת 2003. לסבירות דעתנו ומניסיוננו, איננו צופים כי בקשה לגילוי מרצון תידחה רק בשל העובדה כי היא אינה מניבה תשלום מס משמעותי, מה גם שהגדרת המושג "מס משמעותי" אינה ברורה, כך שלמעשה סעיף זה ריק מתוכן.

חזרה למאמרים >

About the Author: