בעקבות חוזר המפקח על הבנקים

מאת מערכת האתר 15/05/2017

בחוזר "היערכות לניהול סיכוני ציות נוכח קביעת עבירות מס כעבירות מקור", אותו הוציאה חטיבת הפיקוח על הבנקים בתאריך 13.11.2016, הורה בנק ישראל לבנקים לאתר ולדווח על פעילות בלתי רגילה של לקוחותיהם. לצורך זיהוין ואיתורן של פעולות מעין אלה צירף בנק ישראל נספח "דגלים אדומים", המונה מספר פעולות של לקוחות אשר אמורות להדליק נורה אדומה בקרב הבנקים ולעורר את חשדם כי אותם לקוחות מבצעים עבירות מס.

תחום העלמות המס עבר שינוי דרמטי בעשור האחרון. הרגולטורים בעולם, ובראשם הרגולטורים בארה"ב, הכריזו מלחמת חורמה על מעלימי המס והפעילו את כל כובד משקלם בטיפול בתופעה הזאת. לאורך השנים הבנקים נחשבו למשתפי פעולה עם מעלימי המס. הם העלימו עין מהתנהגות חריגה של לקוחות, ובמקרים מסוימים אף סייעו באופן אקטיבי לאותם לקוחות, כגון בסוגיית הדואר השמור שתפורט בהמשך. בעקבות זאת, שורה של בנקים, ובהם גם ישראליים, ספגו קנסות כבדים. בנק לאומי כבר ספג קנס עתק בסך של 400 מיליון דולר, וגם בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות עלולים לספוג קנס כבד בגין סוגיה זו.

המלחמה שהכריזו הרגולטורים על תופעת מעלימי המס הובילה גם לשינוי ביחס של הבנקים לתופעה. הבנקים קראו את המפה והחלו להיפטר מלקוחות בעייתיים ולדווח על התנהלות בעייתית של לקוחות אחרים, על מנת למנוע מהרגולטור לבוא אליהם בטרוניה ולטעון שהם מסייעים למעלימי המס.

עקב כך, ניתן לראות בנקל כי בשנים האחרונות החילו הבנקים בישראל רפורמות חדשות ביחס לתושבי החוץ המחזיקים בחשבונות בנק בישראל. השוני ביחס לתושבי החוץ מתבטא במספר דרכים, כגון: דרישת הבנקים לחתימת בעל החשבון על הצהרה לפיה החשבון והכספים המופקדים בו דווחו לרשויות המס המתאימות בחו"ל ושולמו בגינם מסים בהתאם להוראות הדין הזר הרלוונטי לגביו. חרף הבטחת הבנקים המקומיים לאנונימיות בעל החשבון לא יוכל למשוך את כספו שלו באם יבחר שלא לחתום על ההצהרה האמורה. מדיניות הבנקים אינה אחידה ולעתים, בעת פתיחת החשבון, מתבקש הלקוח להמציא אישורים מחברות מס זרות המעידות על כך שהכסף שברשותו עבר ניכוי מס וכדו'.

במסמך זה נבקש להזהיר את הציבור ככלל, את תושבי החוץ המחזיקים בחשבונות בנק בישראל בפרט והן נותני שירות עסקי כגון עו"ד ורו"ח מפני פעולות העשויות לעורר את חשדם של הבנקים, על אף שאותן פעולות עשויות להיעשות בתום לב ועל ידי אזרחים שומרי חוק. אותו "חשד" יחייב את הלקוח התמים להוכיח את חפותו, תהליך הצפוי להיות מלווה בהליך בירוקרטי ענף וארוך, אותו ניתן לחסוך באמצעות היערכות נכונה ושימת לב לדגשים המצורפים מטה.

רשימת "הדגלים האדומים" כפי שפורסמה ע"י בנק ישראל בתוספת הנחיות ועצות כיצד להימנע מחשדם של הבנקים

מבנה בעלות

  1. הקמת חברה פעילה נוספת בעלת שם דומה במדינה אחרת. אדם שיקים מספר חברות שונות, במדינות שונות, ושמות החברות ידמה האחד לשני בעיני פקידי הבנק- ייבדק.

פעולות

  1. העברות מרובות ובסכומים מהותיים אל מדינות offshore ולהיפך. ביצוע העברות כספים בין בנק בישראל לבין בנק המצוי באזור offshore , שרמת המסים בו נמוכה או אפסית(לרוב מדובר במדינות בנות פחות מ־100 אלף תושבים, כגון המדינות באיים הקאריביים והאי ג'רזי המצוי בצפון־ מזרח אנגליה)-תגרור בדיקה.

 

  1. משיכת או הפקדת מזומן בסכומים הקרובים לסף הדיווח בסעיף 8)א)1 לצובצו איסור הלבנת הון מוגדר סף דיווח החל על הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים בסך של 50,000 ₪ למצער.
  1. תנועות סיבוביות בהן כספים מושקעים מחדש במדינת המקור אחרי שהופקדו במדינה זרה (לעיתים קרובות offshore). כפי שנקבע בפס"ד אנג'ל(ע"א 425/79) יש לבחון תנועות מעגליות של כסף באמצעות מבחן "העסקה המלאכותית", כלומר האם העסקה כשלעצמה מחוסרת טעם מסחרי אמין כלשהו, זולת הטעם להימנע ממס.

 

  1. הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לפרופיל הלקוח כגון ניהול פעילות עסקית בחשבון שלא נפתח למטרה זו או היקף פעילות שאינו תואם את המידע שמסר הלקוח בעת פתיחת החשבון. על הלקוחות לעדכן את הבנק באם חל שינוי במידע שמסרו בעת פתיחת החשבון וכן יש לנסות להימנע מביצוע פעולות שלא תואמות את ההתנהלות העסקית עד לאותה העת באבחת חרב.

 

  1. חשבונות של תושבי חוץ, בהם מיופה כוח תושב ישראל. על תושבי חוץ המנהלים חשבון בישראל להצהיר כי הכספים אותם הם מחזיקים בחשבון הבנק דווחו כדת וכדין במדינת תושבותם. לצד אלו דורשים זאת הבנקים, כמובן גם מעולים חדשים ומי שפתחו חשבון בנק בישראל לפני שנים רבות(אף ייתכן כי באותה העת הם היו תושבי ישראל) וכיום מופיעים ברישומי הבנק כתושבי חוץ מתבקשים להביא אישור מעין זה. מי שאינו מביא את האישור נדרש, על ידי הבנק, לחתום על ויתור על סודיות ובכך הוא מעניק לבנק אישור, הלכה למעשה, להעביר את המידע הפיננסי אודותיו למדינת תושבותו. אם הלקוח מסרב גם לזה הבנק יימנע מהעברת כספים מחשבונו, לרבות לחשבונות של בני משפחה ו/או לעסקאות מכר שעשה.

 

 

  1. חשבונות ממוספרים או חשבונות שמות קוד (כהגדרתם בסעיף 18 להוראה 411.( חשבונות ממוספרים, כהגדרתם בסעיף האמור הינם "חשבונות שזהות בעליהם ידועה לתאגיד הבנקאי אולם במקום הפרטים המזהים מופיעים מספרים או שמות קוד בחלק מרישומי התאגיד הבנקאי".

 

  1. חשבונות על שם חברה שהתאגדה ב – Offshore שבשליטת תושב ישראל או שמורשה החתימה בחשבון הוא תושב ישראל. חיוב במס על פעילות חברה בחו"ל, שהכנסותיה פסיביות(CFC), או חיוב במס לגבי יחיד או חברה, אשר לגביהם הגיעו שלטונות המס למסקנה כי השליטה והניהול בה נעשים מישראל, יחול כאילו המדובר בנישום ישראלי לכל דבר.

 

  1. הלוואות שניתנו לתושבי ישראל (במישרין או בעקיפין, לרבות בנאמנות) בישראל, המגובות באופן מלא או חלקי בביטחונות או בערבויות הנמצאות בשלוחות חו"ל.

 

 

  1. הלוואות שניתנו לתושבי ישראל(במישרין או בעקיפין, לרבות בנאמנות) כנגד בטוחות שהועמדו על ידי חברות שהתאגדו ב-offshore.

 

מידע על זהות הלקוח

  1. הסתרת אזרחות כפולה או מדינת חבות מס.

 

  1. אינדיקטורים לאי גילוי פרטי לקוח העשויים ללמד על תושבות לצרכי מס שונה מזו שהוצהרהאם הוצהרה, על ידי הלקוח.

 

דואר שמור

  1. שימוש בשירותי דואר שמור (mail hold). חשבונות שכתובת משלוח הדואר שלהם הינה סניף הבנק עצמו. בכך שומר הבנק את הדואר שלהם בתוך הסניף ומסייע להם להעלים מס(אדם המנהל חשבון תחת שם קוד לרוב לא ירצה שכתובתו תירשם במחשבי הבנק, ולא ירצה שדפי החשבון הסודי ייצאו מכותלי הבנק).

 

אינטראקציה עם הלקוח

  1. הלקוח עומד על כך שהתאגיד הבנקאי לא ייצור עמו קשר ישירות, למעט אם מדובר בלקוח שנמצא במדינה שמחמת יחסים השוררים בינה לבין מדינת ישראל לא ניתן ליצור עמו קשר.

 

  1. חשש שחשבון נסגר בשל הידוק החקיקה בנושא מס או בשל בקשת התאגיד הבנקאי לקבלת מידע נוסף בנושאי מס.

 

  1. הלקוח מגלה עניין רב מהרגיל בנושאי מס. ע"מ להימנע מלעורר את חשדו של הבנק מומלץ לקבל קונסולטציה מיועצי מס חיצוניים או לחילופין מעו"ד המתמחה במסים. באם תחליטו שכן להתייעץ עם הבנק, עשו זאת בצורה שלא תעורר את חשדו.

 

מקור הכספים או מקור העושר

  1. הלקוח לא מסוגל או מסרב לגלות את מקור עושרו או הכנסותיו.

 

  1. הלקוח לא יכול לאשר או להציג אישור כי מקור עושרו או הכנסותיו דווחו כחוק לרשות.

 

 

הגדרת עבירת מקור במס הכנסה


יש להתחשב בכך כי על פי החוק החדש עבירת מקור במס הכנסה תחשב רק עבור העלמת הכנסות בהיקף הגדול משני מיליון שקלים וחצי במהלך 4 שנים, או סכום העולה על מיליון שקלים בשנה. העלמת מע"מ תחשב כעבירת מקור באם המס שלגביו נעברה העבירה עומד על 480 אלף שקלים במשך 48 חודשים או 170 אלף שקלים בתקופה של 12 חודשים. במיסוי מקרקעין מדובר על העלמת נכסים בשווי של מיליון שקלים וחצי, כאשר גם מסירת פרטים כוזבים בנוגע לזהות הצדדים בעסקה(בלא קשר לגובה ההעלמה) יהוו עבירת מקור.

 

חזרה למאמרים >

About the Author: