הרצחת וגם לא שילמת מס?

מאת עו"ד איתי ברכה 26/05/2017

כנגד אדם שביצע עבירה פלילית- ייפתח, כמובן, הליך פלילי ביחס לעבירה שביצע, אבל מה דינה של ההכנסה שהפיק מאותה עבירה? האם יחויב עליה במס כהכנסה רגילה? האם ניתן להשיב את המס כאשר הנאשם מחויב להחזיר את הכסף שצבר, או לכל הפחות להכיר בהשבה כהוצאה לצרכי מס? איך התמודדה הפסיקה עם שאלות אלו? האם כספים שהוזרמו ע"י הנאשם, לשם קבלת הכספים שלא כחוק, יופחתו מסכום החיוב במס? ומה על עו"ד העוסק בפלילים לעשות על מנת להעניק ללקוחו את הסיוע המשפטי הטוב ביותר גם בגזרה הזו?

בינואר האחרון, הורשע הרב יונה מצגר, הרב הראשי לישראל לשעבר, בעבירות של קבלת שוחד בסך של כ-5 מיליון ₪ . בערעור שהגיש לביהמ"ש העליון נקבע כי הרב מצגר ירצה שלוש וחצי שנות מאסר, ובנוסף, כי עליו לשלם מס בגין כספי השוחד שקיבל. לא די בכך שמצגר חויב במס, אלא שהחלטה זו נקבעה לאחר שהשיב זה מכבר את כספי המעילה.

חיובו של אדם שצבר רווח כספי כתוצאה מעבירות פליליות אינו עניין נדיר במחוזותינו, אך סוגיה זו מעלה מספר שאלות. האם אכן יש לחייב במס הכנסה אדם שצבר הכנסה באופן בלתי חוקי? מהו סוג ההכנסה שעליו מחויב היחיד במס? האם יש להטיל מס הכנסה על כספי גניבה ומעילה, שעה שעל הנישום העבריין המחזיק בהם רובצת חובה להשיבם לבעליהם? האם ניתן לקזז או לנכות את כספי השבה בשנות המס בגינן הוצאה השומה? והאם ניתן לעשות כן גם כאשר ההשבה נעשתה בשנת מס מאוחרת לכך?

על אילו הכנסות חלה פקודת מס הכנסה?

פקודת מס ההכנסה אינה מבחינה בין מקור הכנסה חוקי לכזה שאינו חוקי, אלא עוסקת ב"הכנסה" ככלל. לפיכך, הכנסה שמקורה בפעולה בלתי חוקית, כגון: שוחד, גניבה, כספים שהופקו מזנות או סחר בבני אדם, סחיטה באיומים, רישום כוזב ועוד, חייבת במס הכנסה ככל הכנסה "רגילה".

ההיגיון העומד בבסיס החוק הינו כי אין ליתן פרס למי שהפיק רווח באופן לא חוקי, שכן אז יצא חוטא נשכר, ועל כן, עצם העובדה שההכנסה נבעה מפעילות לא חוקית לא תהווה פטור מתשלום מס. חרף עובדה זו, נאשם בפלילים לא תמיד יועמד גם לדין אזרחי בגין חבותו במס על הכנסתו מאותה עבירה.

בהחלטת הממשלה 4618 – מיום 1.1.06 נקבע כי מדיניות האכיפה של הרשויות תוחמר, כך ינקטו שהן יגישו תביעות "משולבות" כנגד עבריינים שהעבירות שלהם טומנות בחובן רווח כספי שחייב במס הכנסה. יש לציין כי החל משנת 2003, גם הכנסות מפעילות לא חוקית בחו"ל חייבות במס במדינת ישראל, מה שהופך את העסק לסבוך עוד יותר.

כך, לצד פתיחת התיק הפלילי כנגד נאשם פונה אליו רשות המסים בהליך אזרחי בדרישה לתשלום מס בגין הכנסותיו, זאת מעבר לקנסות שעשוי לקבל אותו נאשם. אם כן, ניתן לראות כי במקביל יתנהל כנגד הנאשם הן הליך פלילי והן הליך אזרחי- מיסויי, למול רשויות המס.

זאת ועוד, בשנת 2009 נקבע כי אין להתיר ניכוי הוצאות, באם מדובר בתשלומים שיש יסוד סביר להניח כי נתינתם מהווה עבירה לפי כל דין, ובכך ימוסו התקבולים ברוטו ולא שומת האמת. החלטה זו עשויה להביא לכדי עיוות מס.

התמודדות הפסיקה עם שאלות אלו

בעניין פיינשניידר(תפ (ראשל"צ) 32121-07-14 מדינת ישראל נ' אסף פיינשניידר) נתבקש ביהמ"ש להכריע בסוגיה של אכיפה בררנית כלפי הנאשם, לעניין מיסוי כספים שהופקו על ידו, בגין ביצוע עבירה פלילית. כנגד פיינשניידר הוגש כתב אישום, בו יוחסו לו עבירות של סמים ומס. הנאשם טען כי חבותו במס היא בגדר אכיפה בררנית, שכן פעמים רבות בחרו הרשויות שלא להעמיד להליך אזרחי בעבור חבות במס, נאשמים בעבירות סמים.

ביהמ"ש דחה טענות אלה של המשיב וקיבל את טענות המדינה בדבר אכיפה חלקית הנובעת משיקולים ענייניים  של קביעת סדרי עדיפויות והקצאת משאבים מוגבלת. לפיכך, הוא חייב את המשיב בתשלום מס על הכסף שהכניס מעסקי הסמים שניהל.

שאלה נוספת עליה נקרא ביהמ"ש לענות הייתה בעניין הידרולה(ע"א 6726/05, הידרולה בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב), שם היה צורך להכריע בשאלה של הכרה בתשלומי שוחד ששולמו ע"י הנאשם כהוצאה מוכרת לצורך מס. בקושיה זו פסק ביהמ"ש כי אין להכיר בתשלומי שוחד ששולמו בחו"ל כהוצאה מוכרת לצורכי מס, גם אם אלה נעשו לצורך ייצור הכנסה, וזאת מטעמים של "תקנת הציבור". בנוסף, נקבע כי לצד הנטייה שלא להתיר ניכוי הוצאות פסולות הסותרות את תקנת הציבור, כגון ריבית קצוצה על הלוואה, עדיין תינתן לנישום האופציה לשכנע אחרת אך חובת ההוכחה היא עליו ויהיה זה נטל הוכחה כבד.

פסק דין יסודי ומהותי מאוד בענייני מיסוי כספים שמקורם בעבירות פליליות הוא זה שניתן בעניינו של שר האוצר לשעבר, הירשזון(עא 4157/13 דמארי אילנה נ' פקיד שומה רחובות). שם עלתה השאלה האם יש לחייב במס גנב, בגין שווי גניבה או מעילה שהושבו לבעליהן? שאלה נוספת שעלתה שם היא באם יש להטיל מס הכנסה על כספים אלה, והנישום אכן השיבם לבעליהם החוקיים, האם יכול אותו נישום לנכות את סכום ההשבה כהוצאה בייצור ההכנסה או לקזזה כהפסד?

בתחילה קבעו שופטי ביהמ"ש העליון פה אחד כי כספי גניבה או מעילה נחשבים הכנסה החייבת במס, אפילו במקרה שכבר הושבו בפועל.

לאחר מכן, החליטו השופטים כי עקרונית יש להכיר בהשבה כהוצאה מוכרת, זאת כיון שהתשלום היה תרופתי(ולא עונשי) ואין בהתרת הניכוי משום סיכול תקנת הציבור. אף על פי כן, הם הוסיפו כי במקרה הנ"ל לא ניתן להכיר בהשבה הוצאה מוכרת, כיון שהחוק, ובעקבותיו הפסיקה, קבעו שניתן להכיר בהוצאה רק עבור שנת המס בה הושגה ההכנסה.

דעת הרוב קבעה כי למרות שככלל אין לאפשר קיזוז הפסדים כנגד הכנסות של נישומים בשנים שקדמו לשנת ההפסד, יש לאפשר זאת במקרים חריגים – כדי למנוע גרימת עוול לנישום, ואכן בהכרעת הדין נקבע כי יש לקזז מהכנסתם של הירשזון ודמארי יש לנכות חלק מן הכנסתם בגין הפסד בשנות המס שקדמו לשנת ההוצאה, זאת ע"מ למנוע מצב של כפל מס.

אם כן, אנו רואים כי בכל הליך פלילי, המשלב עניין כלכלי, ככל הנראה יתנהל הליך מקביל, אזרחי מיסויי, ומוטב להיערך מראש למקרה זה. יודגש כי במקרים רבים, בהם ניתן להקטין את ההכנסה והמס הנגזר ממנה, תוך שימוש בדרכי מיסוי יצירתיות. הדבר משפיע אף לעתים על הפחתת חומרת העבירה בשל כך ומכאן, חשיבות הייעוץ עם מומחה לענייני מיסוי בתיקים פליליים- כלכליים.

 

סיכום

עו"ד העוסק בפלילים ומייצג לקוח שצבר הכנסה בגין עבירה פלילית שביצע, מוכרח להתכונן היטב גם לפן הזה בהגנה על לקוחו ולהכין אותו כיאות. לפיכך, טוב יעשה אם ייוועץ בעו"ד המתמחה במיסוי היודע להתמודד כיאות עם רשויות המס ולסייע לו בתביעה האזרחית כנגדם.

חזרה למאמרים >

About the Author: