>>עולים ומהגרים- פרוצדורה לעלייה ומדיניות מיסוי

עולים ומהגרים- פרוצדורה לעלייה ומדיניות מיסוי

מאת עו"ד איתי ברכה 15/05/2017

מי זכאי לעלות לישראל

חוק האזרחות, התשי"ב-1952 מגדיר קריטריונים הקובעים מי זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות[1]. ישראל נותנת את האזרחות לפי שיטת דין הדם, קרי, האזרחות עוברת בירושה מהורים לילדיהם, בלי קשר למקום הלידה ולא לפי שיטת דין הקרקע.

הליך העלייה- כיצד מקבלים מעמד "עולה"?

בחו"ל– על המבקש לעלות לישראל, ליצור קשר עם משרדי הסוכנות היהודית במדינה שבה הוא מתגורר, ובמדינה שבה אין נציגות, יש ליצור קשר עם המרכז הגלובלי של הסוכנות היהודית בישראל, ולהמציא מסמכים אישיים שונים שידרשו ממנו. בתום תהליך ההכנה לעלייה, הסוכנות היהודית ממליצה לקונסוליה הישראלית על הענקת אשרת "עולה". על סמך אשרת העולה מוענק לאדם, בעת כניסתו בישראל, מעמד עולה.

בישראל– אדם המגיע לישראל כתייר, צריך לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים ולבקש שינוי מעמד ל"עולה".

מסמכים שיש לצרף בעת הגשת הבקשה:

  1. דרכון זר תקף לפחות לשנה ממועד הגשת הבקשה.
  2. טופס בקשה לעולה )מספר הטופס – אש/4(.
  3. טופס בקשה לתעודת זהות (מספר הטופס – מר/1).
  4. שלוש תמונות חזותיות עדכניות.
  5. אישורים המוכיחים יהדות ו/או זכאות שבות. יש לציין כי נוהל בקשת עלייה לישראל אינו מפרט רשימה מסוימת של המסמכים דתיים הדרושים להגיש בהליך עלייה לישראל. יחד עם זאת, הנוהל מציין באופן כללי כי חובה להגיש מסמכים להוכחת יהדות או קשר ליהדות. כל מסמך המוכיח השתייכות דתית הוא מסמך קביל, כגון: תעודת נישואין או כתובה, תעודת בר מצווה, אישור על קבורה של הורים או סבים בבית קברות יהודי, חברות בבית כנסת, חברות בארגון יהודי, או כל מסמך המוכיח את יהדותו של המבקש או של אחד מהוריו או של אחד סביו. בנוסף, פקידי משרד הפנים ידרשו מכתב מרב או מארגון יהודי אחר, התומך בבקשת העלייה לישראל.
  6. תעודת לידה– אם הוצגה תעודת לידה מקורית, אין צורך באימותה. אם בוצעו שינויי שם(פרטי/משפחה), יש להציג תעודה ציבורית המעידה על שינויי שם. מומלץ להציג גם תעודת לידה של הוריו. אדם נשוי המבקש לעלות לישראל צריך להגיש את תעודת הנישואים שלו ואת תעודת הלידה של בן או בת הזוג, ואם יש לו ילדים אז יש לצרף את תעודות הלידה והדרכונים של ילדי המבקש.
  7. תעודה ציבורית עדכנית – תעודה המעידה על מצב אישי נוכחי וקודם של המבקש.
  8. תעודת יושר עדכנית – תעודה ממדינת המוצא. במידת הצורך תידרש גם תעודת יושר פדראלית או תעודה מן המחוז שאליו משתייך המוזמן, לפי העניין.

כל המסמכים המוצגים על ידי המבקש לעלות לישראל- עליהם להיות מקוריים. באם הם אינם מקוריים- חובה לאמתם על ידי אפוסטיל, אישור רשמי ממדינת המוצא שלו. האימות- יכול שיתבצע גם בשגרירות ישראל.

לשם הגשת הבקשה, יש לתאם תור מול עובדי לשכת הרשות. ניתן לקבוע תור וכן לקבל מידע בנושא אשרות ומעמד בישראל באמצעות טופס מקוון המופיע באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה, או באמצעות נציגי שירות במרכז השירות והמידע הארצי, שמספרו 3450*. הגשת הבקשה והמשך הליך הטיפול מחייבים נוכחות אישית של המבקש.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות למרכז השירות והמידע הארצי של רשות האוכלוסין וההגירה, וכן באתר האינטרנט, שכתובתו:

https://www.gov.il/he/Departments/population_and_immigration_authority

גופים נוספים בהם ניתן להיעזר בהליך העלייה:

  1. משרד העלייה והקליטהhttp://www.moia.gov.il/Hebrew/Pages/default.aspx

במטרה להקל את תהליך קבלת הרישיון במקצועות דורשי רישיון, הקים משרד העלייה והקליטה, מערכת מקוונת המאפשרת לבעלי מקצועות מוסדרים להתחיל את ההליך המנהלי עוד בטרם העלייה לישראל. מעתה, עוד לפני העלייה, ניתן יהיה להגיש בקשה מקוונת לבדיקת מסמכים לשם קבלת זכאות עקרונית לעסוק בישראל במקצוע הדורש רישיון, באמצעות טופס מקוון. לאחר קבלת האישור העקרוני, עולים המגיעים ארצה יוכלו להתחיל את הליך הרישוי כנדרש.

  1. הסוכנות היהודיתhttp://www.jewishagency.org/Global_Center

שליחי הסוכנות מלווים את הרוצים לעלות מרגע ההחלטה ועד לעלייה עצמה ומציעים לעולים מסלולים נבחרים המתאימים לצורכיהם ורצונותיהם של העולים. הם מלווים אותם משך כל שלבי העלייה, מבררים לאילו הטבות הם זכאים ומסדירים את אשרת העלייה.

הטבות מס לעולים

מדינת ישראל באמצעות משרד העלייה והקליטה ורשות המיסים מעניקה הטבות משמעותיות בתחום המיסוי, כגון:

  1. פטור ממס ומדיווח לתקופה של 10 שנים על נכסים והכנסות שנוצרו מחוץ לישראל.
  2. תמיכה וסיוע בהקמת עסקים.
  3. מסלול חדש למאות אלפי ישראלים ויהודים החיים בחו"ל.

בנוסף יוענקו לכל עולה/תושב חוזר, עם הגיעו לישראל, תמיכה וסיוע באמצעות אגף יזמות עסקית לצורך:

  1. ייעוץ בנושאי מיסוי.
  2. קידום עסק קיים.
  3. הקמת עסק חדש.

מי זכאי ליהנות מהרפורמה במיסוי?

עולים חדשים או תושבי ישראל החוזרים לארץ לאחר שחיו למצער בחו"ל 10 שנים מלאות ומרכז החיים שלכם היה בחו"ל כל אותן שנים, מצפות להם בארץ 10 שנים נוספות של הקלות והטבות. בהתאם לרפורמה במיסוי, במהלך 10 השנים הבאות יהיו פטורים ממס על כל הכנסה שמקורה מחוץ לישראל.

הגדרת הזכאים

לפי הרפורמה החדשה במיסוי הפטור ממס ומדיווח בישראל יוענק לתקופה של 10 שנים מיום העלייה לארץ ויחול על נכסים/הכנסות שמקורם מחוץ לישראל. ההטבות מקיפות את כלל סוגי ההכנסות, לרבות משכורות, עסקים, עבודה ומשלח יד, ריביות, דיווידנדים, תמלוגים, רווחי הון ממכירת נכסים המצויים בחו"ל ושם מקורם ושכירויות.

הרפורמה מעניקה ליהודי העולם הזדמנות מיוחדת וכדאית לעלות לישראל וסוללת דרך חדשה  למאות אלפי ישראלים החיים בחו"ל, לשוב הביתה. רפורמה תקדימית זו יוצקת נדבך מרכזי במאמצי מדינת ישראל להגדיל את מספר האנשים הבוחרים במדינת ישראל כמרכז חייהם. במסגרת הרפורמה נהנים העולים והתושבים החוזרים ממסלול התאקלמות ומפטור ממס גם על נכסים ופעילויות חדשות  מחוץ לישראל.

תושבות

תושבות זמנית – המקרים בהם ניתן רישיון לישיבת ארעי:

א/1–  אשרה מסוג א/1 ניתנת ל"עולה חדש" אשר טרם החליט אם ברצונו להישאר בישראל באופן קבוע. עפ"י התקנות, ניתן להאריך אשרה זו עד לתקופה של חמש שנים. בעלי אשרה מסוג א/11 רשאים לעבוד בישראל ולקבל את מלוא הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי ככל תושב ישראל.

א/2– אשרת סטודנט הניתנת לסטודנטים זרים שהתקבלו ללימודים במוסד מוכר בישראל. אשרה זו אינה כוללת רישיון לעבוד בישראל, אלא במקרים מיוחדים.

א/3– אשרה מיוחדת לאנשי דת הבאים למלא תפקיד במוסד דתי בישראל, המותנית בהזמנה של אותו מוסד דתי  מוכר.

א/4–  קרובי משפחה של אנשי דת וסטודנטים בעלי אשרת א/2 מקבלים אשרה מסוג א/4.

א/5–     זהו רישיון כללי לישיבת ארעי, והוא ניתן בדרך כלל לזרים אשר נמצאים בתהליך לקראת קבלת אזרחות או תושבות קבע בישראל, בעיקר עקב נישואין לתושב ישראלי, או מטעמים הומניטריים. מקבלי אשרה מסוג א//5 מקבלים תעודת זהות זמנית אשר תוקפה לשנה אחת, וניתנת לחידוש. בעלי אשרה מסוג א/5 רשאים לעבוד בישראל ולקבל את מלוא הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי ככל תושב ישראלי.

אשרת כניסה חוזרת

כל מי ששוהה בישראל ברישיון ישיבה זמני כלשהו מהמתוארים לעיל, ורוצה לצאת לביקור בחו"ל ולחזור לישראל, חייב להצטייד מראש במשרד הפנים באשרת כניסה חוזרה ("אינטר ויזה") שאם לא כן – תוקף האשרה שברשותו פג עם יציאתו מישראל.

רישיון לישיבת קבע

כשמו כן הוא – קבוע, קרי אין צורך לחדשו. תושב קבע נבדל מאזרח בשני עניינים בלבד:

  1. הוא אינו רשאי להצביע בבחירות לכנסת.
  2. ניתן לבטל את תושבותו בישראל אם השתקע במדינה אחרת במשך תקופה של למעלה משבע שנים, או קיבל מעמד של תושב או אזרח במדינה אחרת.

בני זוג של אזרחים ישראלים שאינם נשואים להם, בני זוג של תושבי קבע בישראל, זכאים למעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים, וקרובים אחרים של אזרחים ישראלים בנסיבות מסוימות, וכן מי שזכאים לאזרחות ישראלית אך אינם חפצים בה – זכאים לקבל מעמד של תושב קבע בישראל.

[1] חוק האזרחות, התשי"ב-1952

חזרה למאמרים >

About the Author: