>, תושב חוזר ועולה חדש>עליה וקוץ בה: עולים חדשים לישראל- כדאי שתיזהרו

עליה וקוץ בה: עולים חדשים לישראל- כדאי שתיזהרו

מאת עו"ד איתי ברכה 27/06/2017

חוזר מס הכנסה מס' 2011/1 מונה הטבות מס והקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. בעוד מטרת החוזר הינה לעודד עלייה ותרומה למשק הישראלי, הוא קובע מדיניות מיסוי העלולה לגרום לעולים חדשים להדיר רגליהם מישראל, להימנע מהעברת מרכז חייהם לכאן ולהמשיך לנהל את עסקיהם בחו"ל, תוך יצירת דיסוננס בין מטרת החוק לבין הנוהג אותו הוא קובע בפועל. למה צריכים העולים החדשים לשים לב ומה עליהם לקחת בחשבון כשהם רוצים להעביר את עסקיהם לישראל?

בעקבות תיקון 168(להלן: התיקון) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) הוציאה רשות המסים את חוזר מס הכנסה מס' 2011/1 (להלן: החוזר) המונה הטבות מס והקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.

הרפורמה במס מעניקה פטור ממס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים, אדם ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות למצער. הפטור האמור חל על כלל ההכנסות המופקות או הנצמחות מחוץ לישראל, למשך 10 שנים מיום העלייה. הוא מקיף את מכלול ההכנסות, האקטיביות והפסיביות, בין אם מקורן מרווחי הון ממימוש נכסים והשקעות מחוץ לישראל, ובין מהכנסות שוטפות שהופקו מחוץ לישראל.

חרף ההגדרה האמורה בפקודה קובע התיקון כי יחיד ששב והיה לתושב ישראל בשנות המס 2007 ,2008 או 2009 ייחשב כתושב חוזר ותיק לעניין ההטבה וזאת גם אם היה תושב חוץ במשך חמש שנים רצופות בלבד ולא עשר, כפי שקובע סע' 14(א) לפקודה. הפטור חל ‏על כלל הכנסותיהם של ‏הזכאים לו, ‏המופקות ‏מחוץ ‏לישראל, ‏למשך ‏עשר שנים‏ מיום ‏עלייתם ‏או ‏חזרתם, ‏באופן ‏שיכלול ‏את ‏כל ‏הכנסותיהם ‏השוטפות‏, אקטיביות‏ ופאסיביות.‏ באם אדם מתגורר בישראל ומחלק את זמנו בין עבודה מישראל לבין עבודה מעסק שהוא מחזיק בניכר הוא ימוסה על החלק היחסי בהכנסתו אותו הרוויח בעבודתו מהארץ.

התיקון נקרא גם "החוק לעידוד העלייה והחזרה לישראל", וככזה, מטרותיו, כפי שמובאת בו ואף בחוזר, הינן  עידוד עלייה לישראל, החזרת ‏הון‏ אנושי ‏איכותי ‏לישראל ‏ועידוד ‏משקיעים ‏בעלי ‏פוטנציאל ‏פיננסי ‏להפוך ‏את ‏מדינת ‏ישראל‏ למרכז‏ חייהם, ‏מתוך ‏מטרה‏ שיעלו‏ לישראל ‏וישקיעו ‏בפיתוח‏ חוסנה‏ הכלכלי.

מטרת החוק מתנגשת עם הסייג הטמון בו, הפטור מהמס יחול על הכנסה המופקת או נצמחת מחוץ לישראל בלבד. כלומר, המדינה חפצה בעידוד עליה ואת זאת היא מנסה להשיג ע"י שיגור מסר ברור לפיו עדיף לו לעולה או לתושב החוזר לעבוד כמה שיותר זמן מחוץ לישראל, שכן על הכנסה זו הוא אינו ממוסה ואילו על ההכנסה בישראל- כן. האם אין אבסורד גדול מזה?

בעיה נוספת שיוצר התיקון חלה במישור הפרקטי והיא שהעולים אינם מודעים להבחנה שהוא מקיים בין העבודה בישראל לבין זו שבתפוצות. רשות המסים הוציאה את החוזר בשנת 2011 ומאז שומרת את העניין על אש קטנה וטרם יישמה אותו. בחלוף עשור מכניסת החוק, קרי בסוף שנת 2018, עולים ותושבים חוזרים רבים יוותרו מופתעים ומיואשים לנוכח החוב אדיר הממדים שהצטבר להם למס ההכנסה, עליו הם כלל לא ידעו ומבחינת רשות המסים מי שיודע- יודע ומי שלא- לא. מובן שיחס מעין זה לעולים לא רק שאינו מעודד עלייה, אלא שהוא פוגע בה באופן ישיר.

בעטי העובדה שהחוק ייושם בפועל רק בשנת 2018 גם לא ניתן לתקוף אותו משפטית, שכן עדיין אין לו בשלות. יש לזכור כי גם לאחר שתחל להפעילו רשות המסים כלל לא בטוח כי הנישומים יצליחו לנצח בתביעותיהם, שכן, עובדתית, 85% מערעורי המס נדחים.

במצב הקיים אף קיימת דרך לעקוף את המנגנון, המקובלת על רשות המסים. ניתן ליצור מנגנונים שיקבעו את ההכנסה ככזו המתקבלת אך ורק מחוץ לישראל ובכך יובטח הפטור המלא לכל ההכנסות ולמשך עשור.

בשורה התחתונה תקנה 168 אינה משיגה את מטרתה ובתוך פחות משנתיים נוכל לראות את השפעותיו השליליות על תדמית רשות המס שתשליך גם על תדמית המדינה, מה שיפגע בעלייה לישראל וימנע שיפור במצב השוק. בנוסף, הפקודה טומן בחובו פרצה, אותה אלה המודעים לטיב התקנה ינצלו ובכך גם ביחס אליהם לא תושג המטרה.

קיימות דרכים להתמודד עם המצב הבעייתי שנוצר וזאת ע"י ייעוץ עם עו"ד המתמחה במיסוי בשלב מוקדם ככל האפשר שיעניק הדרכה והכוונה לדרך הפעולה המומלצת לעולה.

 

 

חזרה למאמרים >

About the Author: