>>המדריך המלא – היבטי מיסוי בהקמת עסק חדש

המדריך המלא – היבטי מיסוי בהקמת עסק חדש

מאת עו"ד איתי ברכה 16/08/2017

נדמה כי אין תהליך מורכב וסבוך יותר – מהקמת עסק חדש. הבירוקרטיה הישראלית מקפידה להעמיד בפנינו תילי תילים של מסמכים, אישורים, היתרים ושאר מסמכים. 

מדריך זה בא במטרה להקל על הציבור הרחב, בכל הקשור להיבטי מיסוי הכרוכים בפתיחת עסק חדש, בדגש על חלוקת התהליך ל- 4 שלבים. נצא לדרך…

 

(1) בחירת הסיווג החשבונאי:

ניתן לבחור מבין מס' ישויות חשבונאיות:

א. עוסק פטור – אדם הרוצה לפתוח עסק ומעריך כי מחזור עסקאותיו בשנה יהיה מצומצם (בין אם מדובר בעסק חדש ובין אם מדובר בעסק צדדי (נוסף)) יבחן אפשרות לפתוח "עוסק פטור".

עוסק פטור אינו גובה מע"מ ולא מחויב בהגשת דוחות למע"מ (מקור השם "פטור") וכמו כן מוגבל, נכון ל 2017, בתקרת הכנסות של 98,707 ₪ לשנה.

משמעות הפטור ממע"מ היא שהעוסק הפטור אינו חייב בתשלום מע"מ על עסקאותיו ואין הוא מחייב את לקוחותיו במע"מ (למעט בעסקאות מקרקעין).

מנגד, אין הוא רשאי לקזז ולדרוש את מס התשומות ששולם על ידיו. רישום העסק כעוסק פטור הינו צורת ההתאגדות הזולה ביותר מבחינת עלויות תפעול חשבונאיות.

ב. עוסק מורשה – עוסק מורשה יכול להיות כל אדם שהחליט להיות עצמאי ונרשם ברשויות המס. העוסק מקבל מספר תיק בזמן פתיחת העסק במשרדי מע"מ. לרוב, מספר תעודת הזהות של בעל העסק ישמש כמספר העוסק המורשה שלו וכן כמספר התיק שלו במס הכנסה.

העוסק גובה מע"מ מלקוחותיו, כלומר מוסיף עוד 17% לסכום העסקה (מע"מ עסקאות), והוא רשאי לקזז מע"מ בגין תשלומים לספקים (מע"מ תשומות) וכן להוציא חשבוניות מס.

עוסק מורשה מדווח פעם בחודש או חודשיים למע"מ ופעם בשנה למס הכנסה והכנסותיו חייבות במס לפי מדרגות מס המופיעות בפקודת מס הכנסה. העוסק אחראי לביצוע כל ההתחייבויות שלקח על עצמו, ולכן רמת הסיכון המוטלת עליו באופן אישי גבוהה בהשוואה לחברה בע"מ, למשל.

המיסוי המוטל על עוסק מורשה מחושב כהכנסה אישית וזהה לחישוב הכנסותיו של שכיר, רק שכאן ניתן לקזז הוצאות עסקיות. לכן מעל לסכום רווח מסוים (הכנסות בניכוי הוצאות) של כ-25,000 ₪ בחודש כדאי יותר להקים חברה כדי לחסוך בתשלומי מס.

ג. חברה בע"מ – מדובר בישות משפטית אשר התאגדה על מנת לבצע פעולות שונות למטרת רווח, כשהחברה הינה ישות עצמאית נפרדת מבעליה, הנחשבים לבעלי מניות.

פעילות עסקית בצורה של חברה משדרת בדרך כלל תדמית טובה יותר. יש לציין כי עלויות התפעול של חברה בע"מ יקרות יותר מתפעול עוסק מורשה. זאת מכיוון שבהקמת חברה בע"מ יש לשלם מספר תשלומים כגון אגרת הקמת חברה, אגרה שנתית, תשלום לעורך דין ותשלום לרואה חשבון.

היתרון הגדול של התארגנות עסקית במסגרת של חברה בע"מ הוא היתרון של תכנון מס. כעצמאי, בעל העסק מחויב לשלם מיסים על כל רווחיו ושיעור המס יכול להגיע עד כ50%. בחברה בע"מ התהליך מעט מורכב יותר.

הבעלים של החברה מקבל משכורת מהחברה, עליה הוא משלם מיסים בתור עובד שכיר. השלב הבא הינו מיסוי החברה (במידה והיא מרוויחה) – החברה משלמת מס חברות כל הרווח השנתי של החברה (המחושב כהכנסות החברה פחות הוצאותיה, לרבות משכורות).

שיעור מס החברות ב-2017 הינו 24% (עתיד לרדת ל-23% ב-2018). לאחר מיסוי רווחי החברה, וככל והבעלים יבקש למשוך את הרווחים הנותרים, יהא עליו לשאת במס דיווידנד בגובה 25-30% מגובה הדיווידנד.

יצוין כי היתרון המשמעותי במיסוי חברה יישאר כל אימת שהבעלים לא ימשוך את רווחיו כדיבידנד, אלא ימשיך וישקיע את יתרת העודפים בעסק כמו במקרים של רכישת ציוד, השקעות ועוד.

עוד יצוין כי אחד היתרונות בחברה בע"מ הוא "מסך ההתאגדות" המבחין בין חובות חברה בע"מ, ובין רכושם האישי של בעליה וזאת בהנחה ובעלי החברה לא פעלו במכוון כדי להונות או לרמות את לקוחותיה או ספקיה. יחד עם זאת, לבעלי החברה יכול שתהיה אחריות אישית במקרים מסוימים, גם אם לא פעלו במתכוון כדי להונות או לרמות, ובמצב דברים זה לא יהיה כל צורך בהרמת מסך ההתאגדות אלא בתביעה אישית כנגד בעלי החברה. ברם, מדובר בצעד קיצוני שקשה מאוד להוכחה 

ד. שותפות – התאגדות משפטית בין מספר בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, ואינם מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בע"מ או אגודה שיתופית. השותפים זכאים לנתח מרווחי השותפות כפי המוסכם ביניהם, ובניגוד לצורות אחרות של התאגדות, כגון חברה בע"מ, הם חבים בחובות השותפות באופן אישי.

עם זאת, שותף יכול להיות "שותף מוגבל", ואז לא יהיה חייב בחובות השותפות מעבר לסכום השקעתו ההתחלתית, אך חלות עליו מגבלות מסוימות שאינן חלות על שותף כללי (שותף שאינו מוגבל).

יתרונותיה של השותפות על פני חברה בע"מ הם כי השותפות אינה חייבת בתזכיר ובתקנון ובמסמכים אחרים, אין צורך באספות בעלי מניות לשם ניהולה ופירוקה פשוט בהרבה מפירוק חברה. עם זאת, היתרון יכול שיהפוך לחסרון בשל ההתנהלות הלא הפורמאלית, היכולה להביא למחלוקות בין השותפים.

(2) פתיחת תיק במע"מ:

על העצמאי (עוסק פטור/מורשה) להגיע לתחנת מע"מ שאליה בית העסק שייך (לרוב מדובר בתחנה הקרובה למקום העסק) כשבאמתחת המסמכים הבאים:

  • טופס 821.
  • צילום תעודת זהות.
  • חוזה קנייה/שכירות של העסק. במידה ומדובר בעבודה מהבית, יש להביא חוזה קנייה/שכירות של הדירה.
  • אישור מהבנק על ניהול חשבון או המחאה מבוטלת.
  • כאשר החשבון משותף עם אדם נוסף, יש להביא מסמך שמאשר את הסכמתו שהחשבון ישמש את מע"מ.
  • אישור על הסמכה מקצועית.
  • מסמך המעיד על יצירת קשר עם לקוח שמאשר שהוא מתכוון להשתמש בשרותיו של העצמאי, או מסמכים נוספים המעידים על הקמת העסק ופעילותו.

בהקמת שותפות כל אחד מן השותפים יביא את המסמכים הדרושים שלעיל, ובנוסף:

  • יש למלא בטופס 821 את סעיף ג'.
  • יש להמציא אישור על ניהול חשבון בנק משותף של כל השותפים, או המחאה מבוטלת.
  • יש למנות שותף אשר ייצג את השותפות מול מע"מ.

יש לציין כי מע"מ מגדיר את השותפות כ"איחוד עוסקים"

כשמדובר בחברה, יש להצטייד במסמכים הבאים:

  • טופס 821 מלא, כולל סעיף ג'.
  • חוזה שכירות של העסק.
  • אישור על ניהול חשבון או המחאה מבוטלת.
  • תעודת ההתאגדות של החברה.
  • תקנון החברה.
  • חותמת החברה.
  • פרוטוקול מורשי חתימה.

במקרה של חברה, מיד עם סיום הרישום האורך מספר ימים עד כשבועיים  תתקבל תעודת עוסק מורשה, בעוד במקרים של עצמאי/שותפות, תתקבל תעודה זמנית.

התעודה תכלול את שמות השותפים (במידה וישנם כאלה) ושוברים זמניים לדיווח. לאחר הרישום ישלח לבית העסק פנקס דיווח (במקום השוברים הידניים). הדיווח בפנקס יהיה חודשי או דו-חודשי (לפי ההצהרה על צפי המחזור) בגין ההכנסות והתשומות של העסק.

(3) רישום במס הכנסה:

יש להודיע באופן מיידי למס הכנסה על תחילת הפעילות העסקית.

לצורך כך, על העצמאי למלא טופס 5329 (דרישת פרטים) ולצרף את המסמכים הבאים:

  • צילום תעודת זהות.
  • חוזה שכירות.
  • בקשה לפטור מניכוי מס במקור.

לעומת זאת, כשמדובר בחברה, יש למלא טופס 4436 (פתיחת תיק לתאגיד) בצירוף המסמכים הבאים:

  • תעודת התאגדות.
  • תקנון.
  • מורשי חתימה.
  • חוזה שכירות.

בשני המקרים, באם ישנה כוונה להעסיק עובדים, יש למלא את הפרטים במקום המתאים לכך בטופס.

לאחר הרישום במס הכנסה ישלח פנקס מקדמות לתשלום. הדיווח יהיה חד-חודשי או דו-חודשי. המקדמות נקבעות כאחוז מסוים מהמחזור לפי המקובל בענף אליו משתייך העסק. את המקדמות אפשר להגדיל או להקטין, ואף ניתן לבטלם אם אין צפי לחבות מס באותה שנה. מסכום המקדמות יש לנכות את המס במקור שנוכה על ידי הלקוחות. יש לציין כי המקדמות הן על חשבון המס השנתי.

במידה והעסק מעסיק עובדים – יתקבלו שני פנקסים נוספים, פנקס ניכויים מס הכנסה ופנקס ניכויים ביטוח לאומי, בעזרתם ידווח השכר ששולם לעובדים.

בנוסף, פעם בשנה תצטרך החברה להגיש למס הכנסה דוח שנתי שיכלול את מאזן החברה בצירוף חוות דעת רואה חשבון.

(4) רישום בביטוח לאומי:

בעוד שלחברה אין צורך בפתיחת תיק בביטוח לאומי (התיק ייפתח אוטומטית מיד לאחר פתיחת תיק הניכויים במס הכנסה), על העצמאי למלא טופס בשם 'דין וחשבון שנתי', הכולל בתוכו פרטים אישיים, מקומות עבודה וכן הערכה לגבי ההכנסה הצפויה.

בדומה לתהליך הרישום במס הכנסה, לאחר הרישום בביטוח לאומי ישלח פנקס מקדמות לתשלום, כשאלו נקבעות על פי ההצהרה בטופס דין וחשבון שנתי. בנוסף, גם את מקדמות ביטוח לאומי אפשר להגדיל או להקטין. המקדמות שישולמו לביטוח לאומי הן על חשבון הביטוח לאומי השנתי.

About the Author: