>>חלוקת עיזבון בין יורשים בפטור ממס

חלוקת עיזבון בין יורשים בפטור ממס

מאת עו"ד איתי ברכה 14/08/2017

ככלל, חלוקת נכסי מקרקעין בין שותפים, כמו גם בין יורשים, הינה עסקת חליפין המהווה אירוע מס חייב לפי החוק. ברם, סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר ליורשים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון על פי המוסכם ביניהם, בפטור ממס, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

מטרתו של הסעיף הינה לייחד בעלות בנכסים מסויימים לכל יורש וכך להימנע מהצורך ברישום היורשים בכל נכס מנכסי העיזבון כבעלים משותפים, במטרה למנוע מראש בעיות ומחלוקות רבות שהיו עלולות לצוץ בעתיד.

תחולת הסעיף מותנית בהתקיימותם של 3 תנאים:

  1. על החלוקה להתבצע בין היורשים של המוריש בלבד.
  2. על החלוקה להיות נקייה מתמורה חיצונית – אם יתרחש "עירוי חיצוני" של כסף או שווה כסף, אפילו רק בגדר "תשלומי איזון", יחשב אותו חלק מנכסי העיזבון שבגינו ניתנה התמורה כמכירה לעניין החוק, החייבת במס שבח ובמס רכישה. עם זאת, אם הכסף שהועבר נלקח מתוך חלקים אחרים של העיזבון, העסקה תיכנס לגדר הסעיף ולא תחויב במס.
  3. על החלוקה להיות החלוקה הראשונה ולהתבצע בטרם חולק העיזבון – ליורשים תינתן הזדמנות אחת לחלוקת נכסי העיזבון וזאת בין אם נעשתה לפני או אחרי רישום צו ירושה או צו קיום צוואה. דהיינו, למרות רישום הנכסים ע"פ הצו, רואים את הליך חלוקת נכסי העיזבון כהמשך הליך ההורשה אשר איננו חייב במס.

נראה כי הסעיף המעורר את מירב הקשיים המשפטיים הוא הקביעה כי ההסכם הפטור ממס הוא רק ההסכם הראשון בין היורשים בטרם חולק העיזבון, שכן עולות השאלות מהי חלוקה ראשונה, ומהו המועד שבו חלוקה זו הסתיימה.

בעבר ניתנה פרשנות מצומצמת ודווקנית לתנאי זה, לפיה כל שינוי בצו הירושה או צו קיום הצוואה כבר חויב במס למן הרגע בו נרשם הצו. אולם, בשנים האחרונות תוקן החוק במטרה לעודד חתימת הסכמים בין יורשים גם בתקופה מאוחרת יותר, אשר עשויים להחזיר נכסים ודירות למאגר הנדל"ן הארצי. לפיכך, כיום גם הסכם חלוקת עיזבון שנחתם בין יורשים לאחר רישום הירושה או צו קיום הצוואה עשוי להיחשב כהסכם ראשון הפטור ממס, וכל מקרה נבדק לנסיבותיו הספציפיות.

הפסיקה מלאה במקרים רבים ומגוונים בנושא, אשר מהם ניתן ללמוד את הפרטים הבאים אודות החוק:

  • מקום בו הילדים היורשים העמידו את הרכוש אותו ירשו ואת פירותיו לשימוש ההורה שנותר בחיים מבלי להעביר ברישום את זכויותיהם על שם ההורה שנותר בחיים – הדבר לא יחשב ל"חלוקה ראשונה" והילדים היורשים יוכלו בכל שלב (לפני פטירת ההורה שנותר בחיים ולאחר מכן) לחלק ביניהם את הרכוש, מבלי שיחובו בשל כך במס.
  • מנקודת המבט של שלטונות מיסוי מקרקעין, פער מהותי לא מוסבר בין יחסי השווי המקוריים שנקבעו בצו הירושה או בצו קיום הצוואה לבין יחסי השווי של הנכסים כפי שחולקו בין היורשים בפועל, עלול להצביע על איזון באמצעות נכסים שאינם נמנים על נכסי העיזבון (איזון אשר לפי הוראות החוק אינו פטור ממס).

לפיכך, במקרה של פערי שווי מהותיים, אשר אין להם הסבר סביר, יעבור נטל הראיה ליורשים להראות ולהוכיח שהחלוקה נעשתה ללא תמורה מחוץ לנכסי העזבון.

  • לעיתים במסגרת הירושה עוברים הנכסים במשותף על שם היורשים, ללא חלוקה ספציפית ביניהם, ועד להתארגנות היורשים בנוגע לחלוקה מוסכמת של הרכוש ביניהם עלול לחלוף זמן ניכר.

במקרה כזה, להתנהלות היורשים בפרק הזמן שמאז פטירת המוריש ועד למועד שבו יחליטו על חלוקת הרכוש ביניהם השפעה מכרעת לגבי השאלה אם יסכימו שלטונות מיסוי מקרקעין לראות בחלוקת הרכוש בין היורשים "חלוקה ראשונה" שאינה חייבת במס. יש צורך לבחון כל מקרה לגופו לאור נסיבותיו הייחודיות ולאור המסכת העובדתית הייחודית לו.

  • עיזבון של שני מורישים שהם בני זוג או ילד והורהו כעיזבון אחד, אלא אם כן הסתיימה קודם לכן חלוקתו של אחד העיזבונות. יש לציין כי אם בפועל, טרם פטירת המוריש השני, ניתן ללמוד מההתנהגות היורשים כי הסתיימה ביניהם חלוקת העיזבון של המוריש הראשון – שלטונות מיסוי מקרקעין לא יאפשרו לראות בשני העיזבונות כעיזבון אחד, ולא יאפשרו לחלק "מחדש" בין היורשים את הנכסים הכלולים בשני העיזבונות, ללא חבות במסים.
  • חלוקת העיזבון לראשונה יכולה להתבצע בשלבים, בפרט אם מדובר במספר רב של נכסים או במספר רב של יורשים.

אם כן, נראה כי אי תכנון נכון של החלוקה הראשונה עלול להוביל לחבויות מס גדולות ועל כן יש לעשותו בצורה הנכונה ובליווי המשפטי-מיסויי המתאים.

About the Author: