>, תושב חוזר ועולה חדש>מס ליגיונרים: על המס שמשלמים כדורגלנים ישראלים המשחקים בחו"ל

מס ליגיונרים: על המס שמשלמים כדורגלנים ישראלים המשחקים בחו"ל

מאת עו"ד איתי ברכה 10/08/2017

עונת המלפפונים, הוא כינוי ציני השגור בעולם התקשורת, והוא מתאר עונה בה אין אירועים חדשותיים מרעישים, ואנשי התקשורת נאלצים לשוחח על עניינים שוליים וחסרי ערך סנסציוני.

לעומת זאת עונת המלפפונים בספורט בכלל ובעולם הכדורגל בפרט עמוסה בדיווחים שוטפים על עסקאות אפשריות בין קבוצות כדורגל מהארץ ומחוצה לה בסכומים הולכים וגדלים.

לאחרונה עבר הכדורגלן טל בן חיים ממכבי תל-אביב למועדון הצ'כי, ספרטה פראג. בצ'כיה נהוג שקבוצות כדורגל משלמות 20 אחוז מס על שכר השחקן, ואילו בארץ, ברמות השכר שמשתכר טל בן חיים, מדובר על 51 אחוז מס, פער אסטרונומי של 31% מס אותו יידרש בן חיים לשלם כשישוב לישראל.

בפקודת מס ההכנסה ובפסיקה קיימים מספר מבחנים הבודקים את עניין תושבתו של היחיד בישראל, לעניין חיובו במס הכנסה בארץ. מהם אותם מבחנים? האם כדורגלן ישראלי המשחק בחו"ל עונה על מבחנים אלו? מה קובעות אמנות המס עליהן חתומה ישראל? ומה על ספורטאי שעובר לשחק בחו"ל לעשות ע"מ להיערך באופן המיטבי בעבודה מול רשות המס?

סע' 1(א) לפקודת מס הכנסה(להלן: הפקודה), קובע מספר מבחנים לפיהם ייקבע האם היחיד הינו תושב ישראל, לצורך חיובו במס על הכנסתו בישראל, כאשר בפסיקה נקבעו שלושה מבחנים עיקריים לשם כך, מבחן מרכז החיים האובייקטיבי, המבחן הטכני והמבחן הסובייקטיבי.

במסגרת תיקון 132 לפקודה, שיצא בשנת 2002, אומץ מבחן "מרכז החיים" האובייקטיבי כמבחן המרכזי לקביעת תושבות היחיד. לשם קביעת מרכז חייו של היחיד, יש לשכלל מגוון גורמים, כגון אלה המצויים בסע' 1(א)(1) לפקודה:

  1. מקום ביתו הקבוע.
  2. מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.
  3. מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע.
  4. מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.
  5. מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.

*יש לציין כי רשימת הגורמים העשויים להשפיע על היחשבותו של אדם כתושב אינה רשימה סגורה.

במקרים רבים ממשיכים כדורגלנים להחזיק בבית המצוי בעלותם בישראל ושוכרים דירה בחו"ל, למשך שהותם. השחקן עצמו מתגורר בחו"ל, כאשר לעתים רבות משפחתו מתגוררת עמו, אך במקרים רבים המשפחה נשארת בישראל. השחקן עובד ומשתכר בחו"ל ומקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו מצוי גם כן בחו"ל. מכאן, שאין תשובה חד משמעית בנוגע למעמד הכדורגלנים בהתאם למבחן זה.

המבחן השני הינו המבחן הטכני, הקבוע בסע' 1(א)(2), שקובע כי מי ששהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר ו/או שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר- חזקה עליו שיהא חייב במס בישראל. לפי מבחן זה ייתכן שרבים מהכדורגלנים הישראלים יהיו חייבים במס בישראל, לפחות בשנתיים הראשונות בהן הם משחקים בחו"ל.

לצד מבחן מרכז החיים האובייקטיבי והמבחן הטכני, המכריע לפי מס' ימי שהותו של אדם מסוים בישראל בשנת מס, מצוי המבחן השלישי, הסובייקטיבי. מבחן זה קובע כי יש ליתן משקל לרצונותיו ולכוונותיו של הנישום, המהווים מרכיב חשוב בשאלת התושבות של היחיד. רשות המסים תשתמש במבחן זה באופן הבא: אם לא הגשת את המסמכים שיעידו כי אינך תושב ישראל אזי ראית את עצמך כתושב ישראל ולכן, לפי המבחן הסובייקטיבי, תחויב במס. כלומר, כאן נדרשת מודעות וערנות פשוטה מצד הכדורגלן לנושא.

מה קובעות אמנות המס ומהי גישת הרשות?

לאחר שנוכחנו לגלות כי לפי המבחנים המקובלים כדורגלנים מצויים בסיטואציה שאינה חד משמעית, נבחן את אמנות המס עליהן חתומה ישראל, הרלוונטית פעמים רבות לשכירים העובדים בעבודות שונות ויוצאים לרילוקיישן בחו"ל למס' שנים.

על פי מרבית אמנות המס עליהן חתומה ישראל, זכות המיסוי הראשונית על הכנסה שהפיק תושב ישראל כספורטאי מפעילויותיו האישיות שבוצעו במדינה זרה, נתונה לאותה מדינה זרה בלבד.

לצורך הדוגמא, להלן החלק המתייחס לספורטאים באמנת המס בין ישראל לפולין: "זכות המיסוי בגין הכנסותיו של אמן או ספורטאי המופקות באופן ישיר או עקיף תהא במדינת המקור", במילים אחרות המדינה בה הופקה ההכנסה.

דוגמא נוספת מגיעה מאמנת המס בין ישראל לטורקיה, שם נקבע כי : "הכנסה שהפיק תושב מדינה מתקשרת כבדרן, כגון אמן תיאטרון, קולנוע, רדיו או טלוויזיה, או כמוסיקאי, או כספורטאי, מפעילויותיו האישיות בתור שכזה, שבוצעו במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת."

על פניו נראה כי אין כל שוני מהותי בין שכיר היוצא לעבוד בחו"ל לבין כדורגלן העובר לשחק בחו"ל שיצדיק התייחסות אחרת מהמחוקק.

חרף עניין זה, ברשות המסים מחזיקים בעמדה כי הטבות המס ניתנות רק למי שהיה תושב חוץ לפי הוראות פקודת מס הכנסה, ולא לפי הוראות האמנה למניעת כפל מס עליה חתומה ישראל. לפיכך, השקפה זו, שפוגעת גם ביוצאים לרילוקיישן פוגעת גם בכדורגלנים ובשאר הספורטאים.

מה על ספורטאי שעובר לשחק בחו"ל לעשות?

ראשית, עליו להיוועץ בעו"ד המתמחה במיסוי, בעוד שחשוב ללכת לעו"ד, שאינו מטעם הקבוצה אותה הוא עוזב או הקבוצה אליה הוא עובר, שכן הם נגועים באינטרסים זרים, הנובעים מאינטרס הקבוצות המעסיקות אותם.

יחד עם עורך הדין הם יוכלו לבצע פעולות שיהוו כראיות לכך שהן באופן אובייקטיבי והן באופן סובייקטיבי, אותו כדורגלן העתיק את מרכז חייו לחו"ל ובכך לא יחויב במס בישראל כלל. בנוסף, עורך הדין יוכל לסייע לכדורגלן בחישוב הימים ע"מ לעבור את המבחן הטכני שיגדירו אותו כאדם שאינו תושב ישראל באותן השנים.

לבסוף, יסייע לו עורך הדין להגן על עצמו בחוזה מול המועדון החדש ולכלול בו סעיף שיגן עליו מחבות מס גם בישראל. אם נקבע סכום נטו כשכר, אזי יש לקבוע שהסכום האמור כולל גם את תשלום המס בישראל והן את זה בתפוצות, כך שהמעסיק ישא בכלל נטל המס.

מכאן אנו רואים בבירור את חשיבות ההיוועצות במומחה מס, אשר דרך העצות הנכונות, יכול השחקן להיות פטור לחלוטין מתשלום מס בישראל ובכך לחסוך סכומי כסף משמעותיים ביותר, באופן בו רשות המיסים תתקשה מאוד להתנגד לתכנון זה.

About the Author: