>>המהפך הכלכלי במכבי חיפה – קיזוז, מיסוי – ובעיקר שינוי

המהפך הכלכלי במכבי חיפה – קיזוז, מיסוי – ובעיקר שינוי

מאת עו"ד איתי ברכה 20/06/2018

בגין העובדה שרובן המוחלט של קבוצות הכדורגל החברות בליגות הבכירות בישראל נהנות מכספים ציבוריים במסגרת תמיכות עירוניות, או כספים שמתקבלים ממועצת הימורים, חייבה ההתאחדות לכדורגל את הקבוצות להיות מנוהלות על ידי עמותה רשומה (ע"ר) או על ידי חברה שהיא ללא מטרות רווח (מלכ"ר).

יעקב שחר, הבעלים של מכבי חיפה, מבכירי המועדונים בליגת העל, הודיע על כוונתו לוותר על הכספים הציבוריים על מנת להפוך את המועדון לכזה המנוהל בידי חברה בע"מ עם כוונות רווח.

צעד שהפתיע רבים ומכה גלים בקהיליית הכדורגל בישראל. ברם, מה הן בעצם השלכות המיסוי של החלטה זו והאם היא משתלמת? 

הפעם האחרונה בה זכתה מכבי חיפה באליפות המדינה הייתה בשנת 2011 ומאז יצאה לשבע שנים רעות שהתבטאו בהפסדים על המגרש אך גם בהפסדים כספיים משמעותיים מחוצה לו. כעת, מבקש הבעלים המיתולוגי של הקבוצה, יעקב שחר, לנסות ולצמצם במידת האפשר את הנזקים הכלכליים.

כיום מנוהלות קבוצות הכדורגל בליגות הבכירות בידי מלכ"ר, וממוסות תחת סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה העוסק במיסוי מוסד ציבורי – חבר אנשים הפועל למען השגת מטרה ציבורית ונכסיו והכנסותיו משמשים להשגת מטרה ציבורית בלבד.

מוסד ציבורי שכזה פטור ממס על כלל הכנסותיו למעט הכנסות מדיווידנד, מריבית ומהפרשי הצמדה, וכן על הכנסותיו אשר אינן בעלות 'אופי ציבורי'.

בנוסף, קיימת חובת תשלום מס שכר מלא לצד זכאות לבקשת אישור זיכוי ממס עבור תורמים לקבוצה, פטור מגביית מע"מ על שירות שהם מספקים וכן פטור ממס על הכנסות ממכירת כרטיסים, זכויות שידור ועוד.

בשורה התחתונה, יוצא מצב כי ניהול מועדונים בידי מלכ"ר מונעת בעצם מקבוצות הכדורגל להתייעל ולפעול כגוף עסקי שמטרתו להשיא רווחים.

מחד, מכבי חיפה 'מרוויחה' את הכסף שהיא מקבלת מעיריית חיפה ואף חוסכת את המס על הכנסותיה, אך מאידך היא מפסידה סכומים גדולים בהרבה שהיו יכולים להיחסך אילו נוהל המועדון בידי חברה למטרות רווח. באיזה אופן? זאת נראה מיד.

שינוי מיסוי במועדוני הכדורגל 

במתכונת החדשה יוותרו הקבוצות על הכספים העירוניים, והתקציב שייכנס ממועצת ההימורים יועבר תחת טייטל של 'פעולות שיווק', כך שרק כספים שמגיעים מעיריות לא יוכלו להיות מועברים.

הפער המרכזי בין החברות, שהביא את יעקב שחר לקבל את ההחלטה, מתבטא באפשרות של חברה בע"מ לקזז הפסדים ומע"מ גם יחד, אלמנט שמועדון המנוהל בידי מלכ"ר לא יכול לעשות.

בחברה למטרות רווח ניתן לעשות קיזוז על המע"מ ששולם במהלך עסקים רגיל, קרי – כל הוצאה או רכישה שבוצעה במסגרת הפעילות העסקית שהיה בה מרכיב של מע"מ.

ככלל, שוק הכדורגל בישראל אינו מניב רווחים, בטח ובטח לא כאשר מדובר בקבוצה שבשנים האחרונות ממעטת לזכות בתארים. עובדה זאת נעשית רלוונטית ביותר כאשר מתחשבים בעובדה כי חברה בע"מ זכאית לקזז את הפסדיה מעסק כנגד רווחיה מהעסק.

מפאת העובדה שמלכ"ר פטור מלגבות מע"מ, הוא גם אינו רשאי לנכות מס תשומות ששילם לספקים – מס המשולם על ייבוא שחקנים מחו"ל. בעסקאות המבוצעות בישראל אין מע"מ לחברות מלכ"ר כאמור, אך מה קורה בעסקאות יבוא?

או אז חייב המלכ"ר לשלם את המע"מ בגין היבוא, ועדיין חל עליו איסור לנכות את התשומות בגין אותן עסקאות. במילים אחרות, כרטיס שחקן הנרכש בידי קבוצות כדורגל בישראל מוגדר כ-'טובין' ולפיכך יש עליו חובת תשלום מע"מ. ואם בכל זה אין די, יש להוסיף כי מלכ"רים מחויבים לשלם מס שכר לכל העובדים שלהם בגובה של 7.5% מהמשכורת.

לכאורה נראה כי ניהול של קבוצת כדורגל בידי מלכ"ר הוא פתרון נוח ויעיל, אך חלופה זו טומנת בחובה הפסדים משמעותיים בכל שנה, שחלק בלתי מבוטל מהם עשוי להיחסך על ידי מעבר המועדון לניהול בידי חברה למטרות רווח. 

מכבי חיפה – בדרך לשינוי

למעשה, מכבי חיפה לא מקבלת כסף מהעירייה והפסידה בעונה האחרונה לא פחותמ-51.6 מיליון ₪. הפועל באר-שבע לעומתה, קיבלה כ-3.7 מיליון ₪ מהעירייה, זאת בנוסף ל-3.6 מיליון₪ שנכנסו מהאצטדיון הביתי, טוטו טרנר, המצוי בבעלות העירייה שאינה מחייבת את הקבוצה לשלם לה מאומה בגין השימוש, כך שבסה"כ הכספים מהעירייה נאמדים בכ-7.3 מיליון ₪, זאת מתוך תקציב של 90 מיליון ₪, כ-8%.

נניח שמכבי חיפה הייתה מקבלת את הסכום שקיבלה הפועל באר שבע, 7.3 מיליון ₪. אילו הייתה מתפקדת בעונה החולפת כחברה בע"מ היא הייתה 'מפסידה' את הכסף מהעירייה, אבל מרוויחה את הכסף שהייתה מקזזת, מתוכו כ-6 מיליון ₪ רק על מנויים וכרטיסים במהלך העונה.

אם מוסיפים לכך את הכסף שהיה נחסך מהמע"מ בגין יבוא של שחקנים זרים, מרצ'נדייז וזכויות שידור, היינו מגיעים לסכום הגבוה בהרבה מסך הכסף שנכנס מהעירייה, הן במישרין והן בעקיפין.

לגבי ההכנסה העקיפה, לא ברור האם המועדונים יוכלו להמשיך וליהנות מההטבה של שימוש באצטדיון העירוני בחינם, אך נראה שלעניין המיסוי ייראו את ההכנסה משווה כסף כזהה להכנסה כספית רגילה.

יתר על כן, בהתאם לתיקון 242 החדש לפקודת מס הכנסה, שעוסק בשינויי מבנה ומיזוג חברות, ניתן לקזז הפסדים מעסקים שונים, כך שבעלים שמושקע בעסקים רבים, כגון יעקב שחר, אלונה ברקת או מיטש גולדהאר, יוכלו לצמק את ההפסדים הכספיים אפילו יותר.

לסיכום, אילו היה הכדורגל עסק מרוויח – אזי שברור כי היה לקבוצות משתלם להתנהל במתכונת של עמותה רשומה ובכך לקבל פטור מהמיסוי על הרווחים.

לצערנו, היות שכדורגל בישראל הוא עסק מפסיד לקבוצות רבות, בעיקר הגדולות יותר המסתמכות כמעט אך ורק על ספונסרים, כרטיסים ומרצ'נדייז (לצד מעט מזל), ברור כי משתלם לקבוצות לעבור למתכונת של חברה בע"מ ובכך להרוויח את קיזוז המע"מ, הן בקבוצה עצמה והן בגופים אחרים ששייכים לבעלים.

הכותב, עו"ד איתי ברכה, הינו השותף המנהל של משרד בוטיק המיסוי ברכה ושות׳

About the Author: