>, מס הכנסה ומס חברות>ביקורת בונה: על ביקורות ניכויים של המוסד לביטוח לאומי והחשיבות שבייצוג בהשגה

ביקורת בונה: על ביקורות ניכויים של המוסד לביטוח לאומי והחשיבות שבייצוג בהשגה

מאת מערכת האתר 17/12/2018

ביקורות הניכויים הנערכות על ידי המוסד לביטוח לאומי הינן הליכים סבוכים ומורכבים אשר מתבצעים אצל מעסיקים מכל הסוגים בכל רחבי הארץ – אך מעטים המעסיקים אשר מבינים, מכירים וערוכים לביקורות אלו ולהשלכותיהן. מאמר זה יסקור בקצרה מהי ביקורת ניכויים, כיצד היא מתבצעת, כיצד על המעסיק להיערך ומדוע חשוב להצטייד בבעל מקצוע לצורך ייצוג במהלך הליכי השגה.

תהליך הביקורת:

אגף ביקורת ניכויים מסונף למינהל הביטוח והגבייה במשרד הראשי בירושלים, והוא מחולק לשלוש מחלקות אזוריות (צפון, מרכז, דרום וירושלים) ומחלקת מעסיקים גדולים (גופים המעסיקים מעל 250 עובדים בממוצע), כאשר לכל מחלקה ישנו מנהל המוגדר כפקיד גבייה ראשי והוא אחראי לאישור דו״חות הביקורת.

כאמור, המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") עורך מטעמו ביקורות ניכויים אצל מעסיקים בכל רחבי הארץ לתקופות שונות הנעות בין 3-5 שנים. לרוב, ביקורות אלו נערכות בתאום מול בעלי התפקיד הרלוונטיים בקרב המעסיקים או מול מייצג מטעמם. לקראת הביקורת, המעסיקים נדרשים להכין מראש מסמכים מסוימים הנוגעים לנושאי שכר והנהלת חשבונות.

בהתאם לתוכניות העבודה של המבקרים, בחירת המעסיקים לביקורת לרוב מתבססת על קריטריונים מסוימים אשר מדרגים בסדר עדיפות את המעסיקים בעלי פוטנציאל הממצאים לחיוב בדמי ביטוח הגבוה ביותר. זאת, באמצעות נתונים ומידע מוקדם שמצטברים במערכות המל"ל, אשר מעובדים ומשוקללים לכדי בסיס מידע בעל משקל פוטנציאלי בנוגע לגבייה נוספת של דמי ביטוח אצל המעסיקים עפ"י דירוג המידע. לפיכך, לרוב, מבקרי הניכויים של המל"ל מגיעים לביקורות כשבאמתחתם בסיס נתונים אשר מהווה מקור לחיוב בדמי ביטוח נוספים. כך, לדוגמא, ממצאי שומת ניכויים של מס הכנסה נמסרים לידיעת המל"ל ומידע זה מעובד ומשוקלל ברשימת סדר העדיפויות של המעסיקים הפוטנציאליים לביקורת.

במהלך הביקורת, המבקרים בודקים את מערכות השכר והדוחות הנלווים כגון: טופס 102, טופס 126, טופס 101, תלושי שכר ועוד. בתחום השכר נבדקים רכיבי השכר שלא חויבו בדמי ביטוח בהתאם לנדרש בחוק ובתקנות. בנוסף, המבקרים בודקים בתחום הנהלת החשבונות האם הוענקו הטבות ותשלומים בכסף או בשווה כסף לעובדים ומבלי שדווח ושולם בגינם דמי ביטוח. במקרים בהם כבר נסגרו שומות ניכויים של מס הכנסה, ביטוח לאומי מקבל את השומה וממצאיה ולמעשה המבקרים מבססים את קביעת תשלום דמי הביטוח מתוך ממצאי השומה בהתאם.

בסיום הביקורת, המבקרים מוסרים דו״ח ממצאים לנציג המעסיק. בשלב זה, לעיתים נערך דיון מול המבקרים ביחס לממצאים ולעיתים דו״ח הממצאים נשלח באמצעות דוא"ל, וניתן לפתח דיון בעקבותיו. דו״ח הממצאים מועבר לממונה של המבקר אשר בודק ומאשר את הדו״ח כפקיד גבייה ראשי.

בעת אישור דו״ח הביקורת ע"י פקיד גבייה ראשי, נשלחת הודעת קביעה למעסיק לפי סעיף 358 לחוק הביטוח הלאומי המורכבת מדמי ביטוח נומינליים ביחס לכל סעיף ליקוי ובחלוקה לשנים, ובתוספת הצמדה וקנסות.

על הודעת קביעה זו, ניתן להשיג בפני פקיד השגות של המל"ל בתוך 30 ימים מעת מסירת ההודעה בדואר רשום, ואת הודעת ההשגה יש לשגר לפקיד ההשגות במל"ל תוך שהיא מנומקת וממוסמכת בראיות נלוות.

חשיבות הייצוג והליווי המשפטי בשלב ההשגה :

בהתאם לתיקון מספר 187 לחוק , החל משנת 2016 , סעיף 359 לחוק הסמיך פקיד השגות כהגדרתו לדון ולהחליט בהשגה על קביעת דמי הביטוח אשר הושתה ע"י פקיד הגבייה הראשי של המל"ל. מאז שנת 2016 פקידי ההשגות דנים בהשגות, ונזכיר שלמעשה הם החליפו את ועדות השומה שהיו מוסמכות לדון בהשגות לפי סעיף 372 לחוק שבוטל בתיקון 187 לחוק. יש לומר כי החלטת ועדות שומה דאז והחלטות פקידי ההשגות היום, הן החלטות מעין שיפוטיות אשר עליהן ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה בהתאם לחוק.

חשוב לציין שפעמים רבות ניתן למנוע ו/או לצמצם חיובים בדמי ביטוח כבר בעת הדיונים שנערכים מול המבקרים במהלך הביקורת. לצורך כך, חשוב להסתייע בבעלי מקצוע מנוסים בתחום ביקורת ניכויים של המל"ל.

על בסיס ניסיון רב שנים בתחום זה, מומלץ מאוד להתייעץ בשלבים מוקדמים ככל האפשר, משום שגם מה שנראה מלכתחילה בעיני המבקרים או המבוקרים כקביעה נכונה לתשלום, נמצאו מקרים שבסופם צומצמו או בוטלו דמי הביטוח שנדרשו במקור עקב טענות ונימוקים מוצדקים ומבוססים של עו"ד מיומן.

גם אם קביעת החוב לתשלומי דמי הביטוח ודרישת התשלום נראית כאבודה, רצוי מאוד לערב בשלב זה עו"ד מומחה בתחום על מנת לבחון מחדש את כלל הסעיפים שבקביעה הן מבחינה חשבונאית והן מבחינת היבטים משפטיים. יש לזכור שאת ההשגה ניתן להגיש בתוך 30 ימים מהמועד בו נמסרה הודעת הקביעה בדואר רשום למבוקר. קיימת חשיבות רבה לטעון את כלל הטענות העובדתיות והמשפטיות בכתב ההשגה ולצרף אסמכתאות נדרשות, שאם לא כן, המעסיק עלול לאבד מבחינתו את הפוטנציאל הגלום בדיון בהשגה בפני פקיד ההשגות של המל"ל, כך שברוב המקרים, השגה מושכלת ומבוססת כראוי עשויה לעיתים לחסוך הן תשלומים מיותרים והן את השלב הבא בפנייה לערכאת הערעור בפני בית הדין לעבודה על כל המשתמע מכך. על כן, קיימת חשיבות רבה לערב את עוה"ד מוקדם ככל האפשר לצורך היערכות מעמיקה במסגרת הזמן הקצוב.

יצוין כי גם בעת שקביעת דמי הביטוח מבוססת על שומת ניכויים של מס הכנסה, מומלץ לבחון את החיובים הנגזרים בהיבטים מסוימים. בנימוקים מבוססים ניתן לצמצם את החיובים כך שאין לראות את הדברים בבחינת "כזה ראה וקדש ".

ככל שהצדדים נותרו חלוקים בעמדותיהם גם לאחר ההשגה, המבוקר רשאי לערער על החלטת המל"ל בפני בית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים מעת מסירת ההחלטה בהשגה. במקרה זה, ממילא עולה הצורך בהסתייעות וליווי של עו"ד המתמחה בסוגיות מקצועיות ומשפטיות בתחום בו עסקינן.

כותב המאמר, עו״ד יגאל אלקובי הינו מנהל מחלקת ביטוח לאומי במשרד עו"ד ברכה ושות', לשעבר מנהל אגף ביקורת ניכויים במוסד לביטוח לאומי, מרצה ועוסק בדיני ביטוח לאומי. חבר בועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין.

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעותבכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

About the Author: